לפני 8 שנים. 18 בינואר 2016 בשעה 6:07
את מזכירה לי את הים.
שוכבת שם בין המצעים,
גלים של תשוקה וכאב
מטלטלים אותך,
רדודה בתחילה,
ומעמיקה ככל שמתרחקים מהחוף.
את מזכירה לי את הים.
הדרך אליך היא ירידה צוהלת במדרון
הדרך ממך טיפוס מיוגע על הצוק
שמלווה בצער על העזיבה,
בגעגוע,
למרות שקולך וריחך עדיין באפי.
את מזכירה לי את הים.
כבר אמרתי?