לפני 8 שנים. 21 בינואר 2016 בשעה 5:39
כשקרני השמש מאירות
מבעד לחרכי התריס
את גופך הישן,
הן כמעט ולא מותירות לי ברירה,
ובטוח לא מותירות בי רצון,
לקום ולצאת מהמיטה.
במקום זאת
אני מרכין את ראשי
פותח מעט את פי
מצמיד את שפתי לשד הקרוב אלי
ונושך את פטמתך.
בוקר טוב.