לפני 8 שנים. 7 בפברואר 2016 בשעה 8:59
בימי סגריר כאלו,
אני נותן למעט מלנכוליה
להתגנב לחיי.
מעט מלנכוליה,
מתובלת בנוסטלגיה,
של פגישות שהיו.
בימי סגריר כאלו,
אני נותן לכמיהה
להתגנב למילותיי.
לחיי,
לליבי.
זה עובר,
כשהשמש יוצאת.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי