לפני 8 שנים. 11 בפברואר 2016 בשעה 7:32
אוהב את שולחן האוכל.
השולחן הכפרי הכבד,
שלרגליו אני קושר את גפייך,
בפישוק רחב,
על סף כאב.
את השולחן שעל המשטח הגס שלו
משתפשפות פטמותייך.
את השולחן
שהגובה שלו מתאים בדיוק
למקם אותך עבורי.
את השולחן
שהעץ שלו ספג
כל כך הרבה מנוזלייך,
מאהבתנו.