לפני 8 שנים. 25 בפברואר 2016 בשעה 7:32
את כבר יודעת שאני זקן.
כל כך זקן שאני הדגרתי את ביצת הדינוזאורים הראשונה.
ובהיותי כל כך זקן,
אני קורא ספרים,
קורא רק מה שמודפס על נייר.
אני יושב עכשיו בספרייה,
מוקף בספרי חיי,
רובם דקים וחיוורים,
אחרים עבי כרס.
אני לא משליך ולו אחד מהם,
כי אני עובר בהם כחוט השני.
אבל,
אני לא מדפדף ,
ובוודאי לא קורא,
ברובם.
את מוזמנת לבוא ולקרוא.
בואי ערומה.