לפני 8 שנים. 25 בפברואר 2016 בשעה 11:35
כף ידי מלטפת ברוך את קימורייך.
ליטוף שמצמרר את עורך,
מזכיר את פטמותייך,
מרטיב אותך.
ליטוף עדין,
איטי,
שהופך אותך לחתלתולה מתפנקת
שנצמדת אלי בגרגור.
ואז,
ללא אזהרה,
הצלפה מהירה על השדיים,
על הכוס,
הצלפה שמקפיצה את גופך,
מותירה סימנים אדומים על עורך.
הצלפה שמקפיצה את החתולה שבך,
הצלפה שלולא סטירת הלחי
היתה גורמת לך לנסות ולשרוט או לנשוך.
ושוב ליטוף,
ומחיית הדמעות מלחייך,
והחדרת אצבעות לתוכך,
ויללות האושר שלך.