לפני 8 שנים. 20 במרץ 2016 בשעה 8:32
את מוטלת באפיסת כוחות,
על הספה,
גפייך פרושים לצדדים,
כמו בובת סמרטוטים זנוחה.
חבורות על עורך,
נקבייך מגירים נוזלים,
עינייך עצומות,
שדייך עולים ויורדים
בקצב נשימתך הרפה.
פרט לכך,
ולווריד הפועם בצווארך,
אין תזוזה.
ואת מחייכת.
כל כך מחייכת.
