לפני 8 שנים. 25 באפריל 2016 בשעה 5:51
את חושבת שאת שבירה,
פריכה,
מתרסקת בקלות.
את חושבת שאת לא יודעת לעמוד לבד,
לקום,
ללכת ללא הנחייה.
אז את חושבת.
אז מה?
את שוב מנצלת עד תום
את זכותך לטעות.
את פשוט כואבת.
את פוחדת מהכאב וכואבת.
בזה את צודקת,
בפחד מהכאב.
אבל את לא שבירה,
ואת יכולה לעמוד לבד.
קומי!