לפני 8 שנים. 17 במאי 2016 בשעה 9:55
כשאני לא כותב עלייך,
ולא כותב אלייך,
אני פונה לנושאים אחרים.
במיוחד זה קורה בתקופה זו,
בה מזדכך זיכרון המחיר,
לצליל הסירנה ומטחי הכבוד.
כבר לא צריך לצפות או להאזין לחדשות,
כדי לדעת שישנה פרשת שחיתות חדשה.
פרשות כאלו, הן כבר לא בגדר חדשות.
אז הנופלים נופלים,
הזוכרים זוכרים,
והמושחתים משחיתים.
ישנם כאלו שמתעלמים.
ישנם כאלו שמוותרים.
ישנם אלו שלא מוכנים להתעלם או לוותר,
או כאלו שאין להם אפשרות שכזו.
זה מרגיש כמו לרוץ יחף
על מדרכה לוהטת.
חייבים לרוץ,
עד שמגיעים לצל.