מוישה ויוסל, שני חברים, מאד זקנים ושבירים, נפגשו מדי יום בפארק להאכיל ציפורים ולדון בבעיות העולם.
יום אחד, יוסל לא הגיע. מוישה לא דאג יותר מדי וחשב שהוא הצטנן או משהו.
אחרי שיוסל לא הגיע שבוע, מוישה החל לדאוג ממש. אבל, כיון שהמקום היחיד בו נפגשו היה בפארק, מוישה לא ידע איפה גר יוסל, ולא יכול היה לברר מה קורה איתו.
עבר חודש, ומוישה כבר היה בטוח שלא יראה יותר את יוסל. יום אחד, הגיע מוישה לפארק ושפשף את עיניו בתדהמה. על הספסל הקבוע שלה ישב יוסל.
מוישה זרח מאושר והתרגשות למראה יוסל ואף אמר לו שכך הוא מרגיש.
ואז אמר "מה למען השם קרה לך יוסל, לאן נעלמת?"
ענה יוסל – ישבתי בכלא.
כלא?!?!? נזעק מוישה, מה קרה?
ובכן, אמר יוסל, אתה מכיר את דפנה, הבלונדינית הקטנה והחמודה שממלצרת בבית הקפה?
בטח, ענה מוישה, אני זוכר אותה. מה קרה לה?
ובכן היא נגשה יום אחד לתחנת המשטרה והגישה נגדי תלונה שאנסתי אותה. בגיל 89, הייתי כל כך גאה שצעדתי לבית המשפט והודיתי באשמה
השופט גזר עלי 30 יום בכלא בעוון מתן עדות שקר
