לפני 7 שנים. 4 באוגוסט 2016 בשעה 7:56
אני מודה,
טעיתי,
כמעט אף פעם אני לא עושה את הטעות הזאת.
לא יודע מה גרם לי לטעות כך,
דווקא היום
מכל הימים.
אני יודע שאתחרט על כך,
ואין לי את מי להאשים אלא את עצמי,
ואני מבטיח שלא אאשים אף אחד מלבדי.
אז עכשיו אתם בוודאי שואלים עצמכם
מהי אותה טעות שבשלה אני חובט בעצמי
ומכה על חטא.
ובכן, אני בוש ונכלם להודות בכך
שקראתי את הפוסטים שלי.
(רק את העמוד האחרון )
מה זה?!?
רק רגישות!
חיבוקים,
מבטים ארוכים?!?!?
מה זה צריך להיות?!?
בלי זיונים?
בלי סשנים?
נורא!
פשוט נורא!
אני בוש ונכלם.
מעכשיו אני מבטיח רק לכתוב
ולא לקרוא.
