סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 8 שנים. 25 בספטמבר 2016 בשעה 4:28

כשאת כורעת

ומצחך נוגע ברצפה.

כשעכוזך נישא אל על

והוא החלק הגבוה שבך.

כשאת בוכה בכל הצלפה

שמשאירה עליך פס אדום

ומודה לי.

כשאת משפריצה לכל עבר

למגעי

ומאבדת שליטה על גופך

כשאני מזיין אותך.

כשאת כל כך אסירת תודה,

כל כך אסירה,

אז אני מבין.

אני מבין איזו דרך ארוכה

יש לי להרים אותך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י