לפני 8 שנים. 27 בספטמבר 2016 בשעה 13:42
כשאת מסמיקה,
את מורידה,
ולו לרגע קט,
את חומותייך.
הן יורדות ביחד עם האדום,
ששוטף מלחייך ואוזנייך
במורד צווארך,
למחשוף שלך.
רגע של פתיחות אדומה.
סומק.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי