סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 7 שנים. 27 באפריל 2017 בשעה 5:13

כשמתבוננים מרחוק,

את נראית מונוליטית.

גוף שלם, 

ללא מתום.

רק מי שבוחן מקרוב,

אבל ממש מקרוב,

ומתאמץ

ורוצה

ויכול,

רואה את אלפי קווי החיבור.

רק זה שמוכן,

מבין שאת פאזל תלת מימדי,

ושאם מושכים חתיכה אחת,

את מתפרקת לערימה של חלקים.

ערימה על הרצפה,

מחכה להרכבה.

pd32{J G} - תיאור מקסים יקירי! אני חושבת שבכל אדם בין אם גבר או אשה קיים תצרף מסוג זה:)
לפני 7 שנים
DESERTEAGLE​(שולט) - יתכן. אבל חלקנו עמידים יותר או פחות מפני התפרקות.
לפני 7 שנים
pd32{J G} - עדיין אני סבורה שבכל אדם קיים הצורך להתפרק בכל צורה שהיא:)
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י