לפני 6 שנים. 18 ביוני 2017 בשעה 5:14
לא יכול לסבול
את שולחן הדיונים.
הלכתי לראות את כתמי הדם
ותרמילי הכדורים.
להבין.
לחוות.
לא להיות מנותק.
עמדתי.
חוויתי.
כמעט כרגיל חשבתי עלייך
כפופה על ספסל האבן.
משופדת עלי.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי