לפני 7 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 4:49
כשאני עומד מול החלון,
ורואה את הים מנצנץ
בקרני השמש,
עולה חיוך על פני.
כשביני לבין החלון
את עומדת,
שדייך צמודים לזכוכית,
וזקפתי לאחורייך,
החיוך רק גדל.
טוב, לא רק החיוך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי