למרות טעמם של קוראי הנאמנים,
אני חייב לכתוב את הפוסט הזה,
ועל כך התנצלותי.
כשנכנסתי לחדר, עמדת במרכזו,
לבושה,
מתריסה.
צעדתי לעברך ואת הישרת מבט.
שנינו ידענו מה עומד לקרות,
ובכל זאת המשכנו,
כאילו אנו משחקים במשחק שחוקיו נעלמים.
הרמתי את ידי וסטרתי לך.
ראשך הוטח אל הצד ועל פנייך היתה הבעת הפתעה
שהפשטה עליהם מהר יותר מקצב התפשטות האודם על לחייך.
עוד לפני שהתעשתת,
הורדתי את ידי אל שדייך
ושלפתי אותם, בזה אחר זה דרך המחשוף.
פטמותייך הזדקרו ומשכתי אותם.
אנחה ראשונה.
ניסית להרים את ידייך,
להגן על גופך,
אבל מבט אחד שלי הבהיר לך
את חוסר התוחלת.
קרעתי לרווחה את חולצתך,
ופתחתי את מכנסייך,
נותן להם להשמט.
עמדת כך,
חשופה כמו זונה המציעה את מרכולתה.
אצבעות לופתות את שערך,
ראשך נמשך כלפי מטה,
את רואה את זקפתי בתוך המכנסיים,
כל כך קרוב לפרצופך.
הרטיבות מכתימה את תחתונייך,
הצלפה חדה על שדייך התלויים.
אנחה שניה.
ואז,
בשקט,
אמרתי לך
"את יודעת שאת עומדת להבעל,
בכל צורה ומקום שאבחר.
אנחה שלישית
והנהון.
ואם לא מוצא חן בעינייך.... :-)