סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 7 שנים. 14 בספטמבר 2017 בשעה 8:23

למרות טעמם של קוראי הנאמנים,

אני חייב לכתוב את הפוסט הזה,

ועל כך התנצלותי.

 

כשנכנסתי לחדר, עמדת במרכזו,

לבושה,

מתריסה.

צעדתי לעברך ואת הישרת מבט.

שנינו ידענו מה עומד לקרות,

ובכל זאת המשכנו,

כאילו אנו משחקים במשחק שחוקיו נעלמים.

הרמתי את ידי וסטרתי לך.

ראשך הוטח אל הצד ועל פנייך היתה הבעת הפתעה

שהפשטה עליהם מהר יותר מקצב התפשטות האודם על לחייך.

עוד לפני שהתעשתת,

הורדתי את ידי אל שדייך

ושלפתי אותם, בזה אחר זה דרך המחשוף.

פטמותייך הזדקרו ומשכתי אותם.

אנחה ראשונה.

ניסית להרים את ידייך,

להגן על גופך,

אבל מבט אחד שלי הבהיר לך

את חוסר התוחלת.

קרעתי לרווחה את חולצתך,

ופתחתי את מכנסייך, 

נותן להם להשמט.

עמדת כך,

חשופה כמו זונה המציעה את מרכולתה.

אצבעות לופתות את שערך,

ראשך נמשך כלפי מטה,

את רואה את זקפתי בתוך המכנסיים,

כל כך קרוב לפרצופך.

הרטיבות מכתימה את תחתונייך,

הצלפה חדה על שדייך התלויים.

אנחה שניה.

ואז,

בשקט,

אמרתי לך

"את יודעת שאת עומדת להבעל,

בכל צורה ומקום שאבחר.

אנחה שלישית

והנהון.

 

 

ואם לא מוצא חן בעינייך.... :-)

 

Rrocketqueen - למה להתנצל נשר יקר? פוסט נהדר וטעים
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י