לפני 7 שנים. 4 בנובמבר 2017 בשעה 21:03
לאט לאט את נפתחת.
מספרת עובדתית את צלקותיך.
לא מערבת רגש
כדי לא לזעזע
לא ליצור רחמים.
ואני מקשיב
חוקק כל מילה על לוח ליבי
ממלא את החסר.
דיפוזיה
לאט לאט את נפתחת.
מספרת עובדתית את צלקותיך.
לא מערבת רגש
כדי לא לזעזע
לא ליצור רחמים.
ואני מקשיב
חוקק כל מילה על לוח ליבי
ממלא את החסר.
דיפוזיה