לפני 6 שנים. 18 בדצמבר 2017 בשעה 15:08
לעיתים יש לי הרגשה,
שאת כל כך אבודה,
שאפילו כשאני אוחז בידך,
את מצליחה ללכת לאיבוד.
וכשזה קורה,
אני נעמד,
מלטף,
מחבק,
לא זז
עד שאת מוצאת אותי,
מוצאת את הדרך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי