לפני 6 שנים. 21 בינואר 2018 בשעה 6:12
כשאת עומדת לפני,
ערומה,
אצבעות שלובות על העורף,
רגליים פשוקות,
כמו בובה שהצבתי.
כשאת עומדת כך,
שנינו יודעים מה עומד לקרות,
רק את לא יודעת מתי.
אני מביט בך,
קורא על גופך את תולדותייך.
עוד מעט אהפוך עמוד
אתקע בתוכך
ואגרום לך לספר לי.