לפני 5 שנים. 31 במאי 2018 בשעה 4:55
בלילה,
כשהשחקים יורדים,
אחרי לילות חסרי שינה,
הלכתי לפרוק,
להתפרק,
לפרק.
מראש באתי בלי כח.
באתי גם להטען.
להלחם בכל הרטיבות הזו.
להתרפק בתוכה.
גל אחרי גל.
חשיכה.
שוב ניצחתי.
יצאתי בלי כח לזוז.
הלכתי שעה בחזרה לרכב.
הים ואני.
טייק מיליון.