לפני 5 שנים. 7 ביולי 2018 בשעה 16:52
את איילה,
נמלטת בעור שינייך
ממלכודות שטמנו לך החיים.
שרירייך דרוכים,
אזנייך קשובות לכל רחש
ואת מוכנה למנוסה.
ובינתיים,
את נזכרת בימייך
כסוסת קרבות.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי