לפני 6 שנים. 5 באוגוסט 2018 בשעה 5:26
בוקר שכזה,
קורה לי מדי כמה ימים.
בוקר שכזה,
שדמותך לנגד עיני,
ערומה,
רטובה,
ללא מילים.
בוקר שכזה
בו אני מדמיין איך אני מזיין אותך,
קושר אותך,
מצליף בך.
סרט אילם.
אחרי המילים.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי