לפני 7 שנים. יום רביעי, 15 באוגוסט 2018 בשעה 4:09
עמדתי בפקק.
פקק מהסוג הרע,
אין לאן לזוז.
ומה יותר טוב מלחשוב עלייך?
על שדייך המלאים,
הכרוכים בחזיית תחרה,
והדרך בה הם מותחים את חוךצתך.
על המכנס המחוייט,
שמלטף כל קפל שהוא מכסה.
על צחוקך,
עינייך שמביטות למעלה,
לתוך שלי.
על חיבוק הפרידה.
מה פלא שעמדתי בפקק.
תרתי משמע.