זה בלוג סיכום

בבוקר,

כשהמשרד עדיין ריק מיושביו,

היא נכנסת,

דוחפת את עגלת המצרכים.

כמו מוכרת הגפרורים הקטנה,

מחלקת עוגיות למטבחונים,

ממלאה את מכונת הקפה.

לבושה בטייטס,

טי שירט.

כמו כמעט כל בוקר,

מבטינו נפגשים.

חיוך מבוייש,

בוקר טוב,

מבטי סורק את גופה,

מכף רגל ועד ראש.

היא מודעת למבט,

מודעת לכוונות,

רואה את הבליטה,

מאדימה,

משפילה עיניים,

חיוך עדיין על השפתיים.