לפני 6 שנים. 17 בספטמבר 2018 בשעה 13:51
אם הייתי קורא,
את כל הבלוג שלי,
מתחילתו לסופו,
הייתי מזהה במהרה
את חוט השני לאורכו.
חוסר הגיון.
איזה מזל שאין לי סבלנות
ובכלל אני לא יודע לקרוא,
רק לכתוב,
וגם זה בקושי.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
Adonai Elah Elahin
-
אבל אבל אמרת לי שאתה יודע "קרוא וקרוא", ובכלל גם לכתוב אתה לא יודע (גם לא בקושי! גם לא בכלל!) כך נאמר פעמים מספר. נו שוין.... רק מחזק את שאמרת כאן "חוסר הגיון". ובכך בעצם אתה מונע ממני את הסיפוק שבלהוכיח אותך ולהצביע על סתירותיך (וגם סטירותיך) בבלוג, באומרך " אני מודע, נו אז מה". משעשע שעצם הפוסט הזה כשלעצמו, הוא בדיעבד מחזק את הטענה שבו.
לפני שנה