לפני 6 שנים. 25 בספטמבר 2018 בשעה 7:34
את עומדת מולי,
מישירה מבט לעיני.
ידי נשלחת,
אוחזת בצווארך,
והלפיתה מתהדקת.
המבט מזדגג,
הברכיים פקות,
את יורדת בדממה.
ושקט.
הכל שקט,
מרגישה את הרטיבות בין רגלייך?
רוצה שגם אני ארגיש?
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי