לפני 6 שנים. 15 באוקטובר 2018 בשעה 6:22
אני מדמה אותך כציפור פצועה.
מבוהלת בין כפות ידי,
נלחמת באחיזה,
נכנעת,
מפקירה עצמה לטיפול,
מבריאה לאיטך.
וכשכוחותייך שבים,
אני מרפה,
מקווה שלא תעופי,
ושמח בשמחתך אם בחרת להמלט.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי