לפני 5 שנים. 1 בנובמבר 2018 בשעה 7:03
את באה אלי,
מבולבלת.
לא יודעת מה את רוצה,
לא יודעת מה את צריכה,
לא מבינה את מקור התחושות,
את חוזק המאויים,
את חולשת ההחלטות.
את באה אלי,
מבולבלת.
ואני מלטף את נשמתך,
בסבלנות אין קץ,
פותח קשרים,
מחזק,
תומך....
ואז, כשאת מוכנה,
סטירה חזקה פותרת את הבלבול.