לפני 5 שנים. 10 במרץ 2019 בשעה 9:48
הקושי הוא,
שגם אם יצאתי מחייה,
היא לא יוצאת מחיי.
תמיד היא נשארת,
כזכרון,
כלקח,
כחלק ממה שעושה אותי היום.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
מושכת בעט(מתחלפת){שלו}
-
המשהו המיוחד שלכם ייחודי, לא חוזר על עצמו. גם אתה אצלה.
מישהו אמר לי פעם: יש לX כסא אצלי בתודעה, לתמיד.
מישהו אמר לי פעם: יש לX כסא אצלי בתודעה, לתמיד.
לפני 5 שנים
ME-TOREFET
-
לגמרי.... ונכון לעכשיו, זה לא קל....
אולי מישהו חדש שייכנס לחיי יטשטש קצת את נוכחותו.. הלקח... החוויה... הזיכרון...
אולי מישהו חדש שייכנס לחיי יטשטש קצת את נוכחותו.. הלקח... החוויה... הזיכרון...
לפני 5 שנים