לפני 5 שנים. 22 באוגוסט 2019 בשעה 7:26
מן יום שכזה,
שבו בא לסמן אותך,
בדמך, בחבורות,
בכאב, בעונג
בזרע
מבפנים ומבחוץ.
בא לי שתרעדי
מכאב ומגמירות,
שתצרחי עד צרידות.
יום שכזה שבו אני חושב
כמה משוגעים הם הנורמליים.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי