סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 5 שנים. 30 באוקטובר 2019 בשעה 5:31

בקרירות של הערב,

אני מורה לך להתפשט, להיחשף בפני..

את משילה את בגדייך בהיסוס,

נשארת בתחתונים וחזייה.

את מביטה בי,

רואה את מבטי סוקר את גופך,

פניי במבע חתום,

ללא מילה.

אני מחכה.

את נחלצת מתוך החזייה,

פטמותייך זקורות,

ואז מתוך התחתונים.

אני רואה שאת מגורה,

וממשיך להביט בדממה.

את עומדת,

מציגה עצמך לראווה,

מחכה לחיזוק,

לעידוד,

לליטוף,

לסטירה,

אבל אני אומר

לא ביקשתי שתורידי את הבגדים.

ביקשתי שתתפשטי,

תחשפי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י