לפני 4 שנים. 28 בנובמבר 2019 בשעה 7:21
לפעמים אני מרגיש
הכי אבוד,
דווקא כשאני מקפיד לצעוד
בדרך אותה התוויתי לעצמי.
זו הסתירה בין הרגש להגיון,
בין הלב למוח.
זה גם מצחיק
שיש אצלי סתירה
בין שני דברים שאין לי :)
אולי זה כמו כאבי פאנטום?