לפני 4 שנים. 3 בדצמבר 2019 בשעה 7:56
גם כשאני עוצם עיניים
וחושב עלייך,
אני לא רואה את גופך,
לא את שערך,
לא את לבושך.
אני רואה עיניים עצובות
שמזילות דמעה על לחי,
בדממה.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי