לפני 4 שנים. 5 בפברואר 2020 בשעה 5:56
תחושת האשמה
לא מקננת כי עשיתי רע.
גם לא כי הייתי עצמי.
תחושת האשמה קיימת,
כי לא הצלחתי למנוע ממך כאב,
צער,
תחושת החמצה.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי