לפני 4 שנים. 23 בפברואר 2020 בשעה 11:31
פעם פעם,
חיבקתי אישה,
לחיבוק של פרידה.
חיבקתי אותה במגרש חניה
שהפך לרווי דמעות.
החיבוק התפוגג,
הדמעות - כנראה שלא.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי