שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 5 שנים. יום שלישי, 25 בפברואר 2020 בשעה 7:15

אני זוכר אותו

כילד בן 18

שהופקד בידיי.

אני?

אני כבר הייתי זקן בן 21.

אני זוכר אותו

כגבר,

כחתן,

כבעל,

כאבא,

כמתמודד עם הסרטן 5 שנים.

היום יתווסף זיכרון חדש.

כגופה שנקברת.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י