לפני 4 שנים. 25 בפברואר 2020 בשעה 10:15
אני זוכר אותו
כילד בן 18
שהופקד בידיי.
אני?
אני כבר הייתי זקן בן 21.
אני זוכר אותו
כגבר,
כחתן,
כבעל,
כאבא,
כמתמודד עם הסרטן 5 שנים.
היום יתווסף זיכרון חדש.
כגופה שנקברת.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
