זה בלוג סיכום

בדיוק באמצע.

בין יום השואה ליום הזיכרון,

אנחנו מתבשרים על תחילת חזל"ש.

בדיוק באמצע,

בכוונה או לא,

בין סירנה לסירנה,

בין טקס מוקלט למשנהו,

תחילת חזרה לשגרה.

אני לא יודע אם זה בגלל העיתוי,

בגלל יום העצמאות ללא חגיגות,

בגלל הקורונה,

בגלל תוצאות הבחירות,

בגלל הכרסום ביסודות הדמוקרטיה,

בגלל ניצולי השואה,

בגלל ניצולי ההזדמנויות,

בגלל כל אלו ביחד,

ואולי גם סיבות נוספות.

איכשהו נראה לי

שהשגרה שחוזרים אליה

הפכה להיות עצובה מתמיד.