בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

anyway the wind blows

לפני 9 שנים. 29 בינואר 2015 בשעה 23:45

 

לפעמים, ההנאה הכי גדולה שאני שואבת מעולם הסטיות שלי, היא לא במהלך המפגש עצמו כמו שאחריו.

מסתובבת בעולם, חיה את חיי...עבודה, חברים, משפחה לימודים...כשאצלי שמור הסוד של מה קורה אצלי בראש.

עבד קשור ברגעים אלו במיטה, כלבלב שמסתובב עם סימנים או בעונש מחכה לקבל ממני אישור לקיומו ויחס מנמאלי. 

לפעמים פתאום קופץ זכרון והחיוך אחריו ואף אחד לא מעלה על דעתו את הסיבה האמיתית.

לפעמים אנשים שמים לב ושואלים, אני אוהבת להגיד שחשבתי על משהו חמוד שהחתול שלי עשה. 

אני לא בטוחה למה לפעמים זה אפילו יותר מרגש לשחזר בראש דברים שעשיתי מאשר  העשייה שלהם בזמן האמת.

ייתכן שזה פשוט הניגוד בין העולם החיצוני בו אני נמצאת פיזית למחשבות שמתרוצצות אצלי בראש שמשעשע אותי ומעניק לי תחושת עליונות.

הפאר בין מי שאנשים חושבים שאני למי שאני מסוגלת להיות כשאני מרשה לעצמי.

זו כנראה סטיה קשה, אבל מדליק אותי נורא לשבת בארוחת שישי עם ההורים ולכתוב הודעות לסאב שיושב בפינה של השירותים בעונש עם הזין בחוץ והאצבע בטוסיק.

 

לילה טוב:)

פלי

אני מצווה על כל העבדים שמקבלים את מקומם השולי בעולם ללכת לישון. אני עייפה ואני לא אוהבת שאחרים נשארים ערים אחרי.

 

לפני 9 שנים. 28 בינואר 2015 בשעה 19:07

מניחה פה את ההודעה שכתבתי בלוח הדרושים, העקבות המערכת הודעות המתסכלת אני צופה שיהיה יותר קל לענות על שאלות משותפות כאן.    דרושים: שולחן, אהיל ומאפרה.

דרושים שלושה עבדים ממושמעים,שמסוגלים לעקוב אחרי הוראות פשוטות ולהתמסר למלכה ראויה שיודעת בדיוק מה היא רוצה. 
בלעדי לבעלי גוף שרירי וחטוב (שמחמיא להם ורוד) לפרוייקט סודי. אנונימיות מובטחת (את הפנים לא יראו קעקועים ניתן להסתיר). 
במהלך היום המיוחד (שמונה שעות), הרהיטים (אתם, אם תזכו להיבחר) יזכרו את תכליתם ויעשו *בדיוק* מה שהמלכה אומרת. 
בהפסקות: יקפידו ראשית לפנק אותה( את שאהר הנשים הנוכחות לפי דרישתה של המלכה) ולוודא שלא חסר לה כלום, נעים וכיף לה. כשעובדים: יקפידו לעמוד קפואים ולהפוך לחפץ שזכו לגלם עבורה באופן טוטלי. על כל דרישה של המלכה יש להשיב ב"כן המהממת" "מיד המהממת" "כרצונך המהממת".
אין לי זמן לשטיות, לרציניים בלבד! 
חושבים שמגיע לכם? שאתם מתאימים? נסו מזלכם.
ראשית, נא לפנות אלי בהודעה לגבי שאלות והגשת מועמדות. 
שנית, במידה ונדחתם, קבלו זאת, לכו לבכות בפינה חשוכה והימנעו מלהמשיך לנדנד.
במידה וזכיתם לעבור לשלב הבא, תתבקשו לשלוח תמונות לכתובת מייל.
שלישית, שיחת טלפון עם המלכה בה תזכו לשמוע יותר על הפרוייקט הסודי.
רביעית, (אם עברתם את שאהר השלבים) מזל טוב, זכיתם לקבל תמונה של המלכה :)
חמישית- פגישה בארבע עניים.
שישית- תקופת מבחן בה תשרתו את המלכה ותוכיחו כי אתם ראויים ומסוגלים לעמוד בדרישותיה.
ולבסוף- היום הגדול. שמונה שעות של הגשמת חלומה של המלכה.

צאו לדרך ובהצלחה חמודים
קיס קיס, 
ספנק ספנק,
פלי .

 

העניין הראשון שאבהיר פה(היות וכבר מסתמנת בעיה בהבנת הנקרא פה באתר) - ההודעה הזו כפי שכתוב בברור, מיועדת לבחורים שריריים וחטובים בלבד. 

זה החזון וזה מה שיהיה. אבל כן אגלה, שישנו חזון נוסף בהמשך,שם זו לא תהיה דרישה.

https://www.youtube.com/watch?v=aSQwI3rDETk

לפני 9 שנים. 28 בינואר 2015 בשעה 17:15

אני מזועזעת מהמערכת הסדיסטית של ההודעות של אתר הכלוב.

לגרום לך להתייבש לפני שליחת הודעה. אני לא אדם סבלני ואני לא אוהבת שמכריחים אותי לעשות דברים כמו לקנות מנוי צהוב בעינויים מעצבנים של דחיית סיפוקים. 

אז אני לא אקנה מנוי, ואני אקטר המון פה. עד שיימאס לי ואני אקנה מנוי. אוף כלובי! לא יפה. 

לפני 11 שנים. 11 בספטמבר 2012 בשעה 23:00

 

זה כל כך עושה לי את זה....המבט שלו....העיניים האלה....החשש... הכבוד....הדריכות.... מבט מושפל מטה.

וככה הוא עומד מולי, דום, ממתין לסימן כל שהוא ממני.

הוא יעמוד שם עד שאבחר לשחרר אותו מהמצב הזה. העיניים לריצפה, וכל החושים שלו מחפשים אותי. מידי פעם הוא מרים את העיניים לשנייה ונפגש במבטי –מיד חוזר עם העיניים לריצפה.

אני מדברת בטלפון עם בטי, היא חופרת וחופרת, משהו לגבי הבוסית שלה וכמה היא מנייאקית. זה נסבל לשמוע את החפירות שלה כשיש לי משהו להשתעשע בו בינתיים. (זה טריק חדש שלמדתי-מומלץ במקרה של חברה ארכיאולוגית.)

 אז בטי חופרת והוא עומד...אני בינתיים בוחנת אותו, היום  פעם ראשונה שנפגשנו וכשהגיע כבר הייתי עם בטי בטלפון. אולי יש לו פוטנציאל, הבין מיד את מקומו ומשתדל מאוד לא להפריע. רק מילמל "את כל כך יפה" בין השפתיים, ואף מילה נוספת כשהבין שאני מצפה לדממה.ניסה לרדת ארצה לנשק את רגלי אבל משכתי אותו למעלה מהחולצה והעמדתי אותו ישר. לא מנשקים בלי רשות ולא נוגעים בלי רשות או הוראה.

הוא נעמד זקוף איפה שהצבתי אותו בדיוק ללא תזוזה... כלב טוב. הוא גבוהה וגברי וזה יפייפה לראות את כל כולו דרוך מה הצעד הבא שלי ומה אני עומדת לעשות.

בטי כמובן חופרת לי עדיין ...כבר איזה עשר דקות, אני בינתיים התיישבתי על הספא מולו ועישנתי סיגריה.

אני קמה ומסתובבת בדירה קצת, מתקרבת אליו, מכניסה אצבעות לפה שלו ומחטטת- פה מטופח זה מאוד חשוב לי!

קליק של האצבעות ואני מצביאה על הריצפה- יופי הוא מבין אותי... מיד יורד לתנוחה המדוייקת שרציתי, על הברכיים....זה מצויין שהוא מבין אותי באופן אינטואיטיבי.מפתיעה אותי שיש פוטנציאל. 

אני נותנת לבטי איזה נאום סטנדרטי על גבולות בעבודה ולא לקחת ללב, בינתיים אני מושיטה יד כבדרך אגב מול פניו- האמת שרציתי קצת להשוויץ בפרנץ' היפה שחידשתי היום. סוף סוף הצלחתי להעריך את הציפורניים בלי לחרסם בכלל (ניצחון אישי שלי) הוא מנשק בנשיקות עדינות את כף ידי, אני מכניסה כל פעם אצבע אחרת לפה שלו והוא מוצץ אותן בצורה מכובדת ומאוד נעימה. והכי חשוב- בדממה.

אני ניגשת לעמוד מאחוריו מדברת עם בטי ובינתיים משחקת לו בנונשלנטיות בשיער. מדובר בזן נכחד של גברים בישראל שלא מקרחים והאמת...לא נראה לי שיצא לי להיות עם גבר עם שיער מלא כזה מעולם... סמיך...ממש כמו ללטף כלב.  הוא מופתע קצת נראה לי, לא ציפה לזה, אבל אין ספק שהוא מגורה...המכנסיים שלו עוד רגע מתפוצצות והוא מתמסר למגע שלי... אני זורקת לבטי דברים שאני יודעת שידליקו אותה כך שהיא עוד תחפור הרבה, עכשיו שהזכרתי את העובדת החדשה שהיא שונאת היא הולכת לישפוך המון.

 אני תופסת את השיער שלו בחוזקה ומושכת את הראש אחורה מצמידה אותו לירכיים שלי, אני מחזיקה אצבע בעדינות במאונך לפה שלי (הסימן האוניברסלי לשקט )...מקרבת את הפה לאוזנו ולוחשת- אף מילה עכשיו...שום הגה לא יצא ממך...ומצמידה  את הנייד לאוזן שלו...עכשיו בטי חופרת לו:)

הוא מאוד מופתע...בקושי נושם לא יודע מה אני רוצה שיעשה (גם אני לא בטוחה בדיוק). אני לוקחת את היד שלו- וממקמת אותה כך שיחזיק את הנייד בעצמו. הוא מבין את האחריות הנובעת מהאמון האדיר שנתתי בו לא להסגיר דבר מהסיטואציה לבטי.

 אני מתמקמת בספה ומסמנת לו לבוא...הוא בא על הברכיים...בשקט ...בשקט....עד שאני מסמנת לו עם היד לעצור. אני מרימה רגל...ומקרבת את כף רגלי לפניו...יש לי כפות יפות במיוחד, מהממות (למען הכנות המוחלטת האופיינית לי),אני מאוד גאה בהן, מושלמות ללא ספק..כף הרגל שלי מול פניו, והוא משתוקק עליה..אני מקרבת והוא מתקרב עם פניו ואז אני מרחיקה אותה...מקרבת ומלטפת אותו בפנים והוא מנסה לגנוב נשיקות. הוא קרוע בין הסיטואציה איתי לבייביסטר על בטי. זה מובן לו שהוא אחראי להעביר לי אותה במידה ואצטרך להגיב על משהו...אני מכניסה בוהן לפה שלו...הוא מוצץ...זה כל כך נעים...הוא כזה חמוד...כמו תינוק- וכמה שהוא משתדל לעשות זאת בשקט...ממש ראוי להערכה.

אני משאירה אותו ככה...מוצץ ומוצץ לי ...איזה כיף.

פתאום הוא נלחץ מביא לי את הנייד...אין לי מושג מה בטי אמרה וגם לא איכפת לי...

אני אומרת "או קי..."

והיא אומרת "היית מאמינה, פשוט הזוי"

ואני אומרת "וואלה איזה קטע"...

היא אומרת "לא יאומן פשוט"

אני עונה לה "ממש לא יאומן"

והיא ממשיכה ב" בקיצר... בלה בלה בלה"

אני מחזירה לו את הנייד כי ברור לי שבקיצר אומר יש לה עוד המון לחפור על זה...וזה...מצויין לי.

אני מוציאה את הבוהן מהפה שלו ומניחה את הכף על הפנים שלו....הוא מנשק לי את הלמטה של הרגל בנשיקות קודש וזה הורג אותי. אני לא יודעת מאיפה סאבים למדו לנשק ככה רגליים, אם יש קורס או משהו, אבל זה הדבר הכי מקסים שיש. ואז..אז....אז.... הוא מעביר לשון לאורך הקשת הגבוהה שלי...מלמעלה למטה....זהו הוא גמר אותי! זה הדבר הכי מחרמן שיש!

איך הוא ידע על דגדגן הקשת שלי?! מצא את הג'י שלי... החרא קטן! הוא מיישר מבט לעיני...קצת חצוף מצידו, עם הרגל השנייה אני בועטת אותו אחורה...הוא לא ציפה לזה, הוא נפל אחורה, עם הנייד ביד והשמיע צליל של נסיון לעצור את הקול מלבקוע מגרונו...הוא קפוא על הריצפה מקשיב לבטי ונושך את שפתיו. אני מתבוננת בו בשניות אלה ונראה כי היא ממשיכה לחפור לו ללא ששמה לב לכלום. נראה שהכל בסדר.

אני מסמנת לו שוב אם האצבע שששש ונעמדת מאליו. הוא על הריצפה על הגב...מביט בי...קורע בין הריכוז הנדרש לביצוע המשימה שהטלתי אליו ללא מילים לבין החוויה המתרחשת פה איתי ללא שהחלפנו כמעט אף מילה בינינו.

אני סומכת אליו, שישמור על בטי בזמן שאבצע את זממי בו...שלא יעיז לפשל במשהו כזה. הוא מבין שהכנסתי אותו בשנייה לחיים האמיתיים וטעות שלו פה היא נזק אמיתי שאליו אין כפרה.

הזין שלו עומד כל כך חזק, בברור לו נוח לו ככה...מצויין.

אני נעמדת מאליו בפיסוק, ומתבוננת בו, הוא כל כולו דרוך ואבוד. אני מקפלת את הברכיים ומתיישבת עליו, דרך הבגדים, הזין שלו לוחץ לי על הזינה שלי (זינה=שם חדש שהמצאתי לאיבר המין הנשי היות וללא ספק היה חסר אחד ראוי -נא הפיצו, אני מצפה שזה יתפוס). אני מתחככת, מזיזה את האגן ולא מורידה ממנו את המבט, הוא מדליק אותי-חבל שאצטרך לעשות לו את מה שזימנתי אותו לכבודו.

אני מצטערת עכשיו שלא הורתי לו להתפשט...לא נורא נסתדר.

אני מעלה לו את החולצה...נהדר! לא שעיר מידי ולא מגלח כמו נמושה. ויש לו פופיק מוזר כזה, בולט כמו של תינוק...אין לאן לדחוף אצבע- לא נורא. הפטמות שלו קטנות וכפתוריות, אני צובטת, את שתיהן, הוא נושך את שפתו- בכיין! בילל לא עשיתי חזק!!...אני לוקחת את בטי רגע...אפילו לא חסר לה אממהממ או או קי...אבל נותנת כמה...היא כזאת מצחיקה...ממש תופעה הבטי הזו.  מחזירה לו את בטי...הוא מתבאס...קיווה שנסיים עם בטי כבר...אבל ממש לא.

אני תופסת שוב את הפטמות, עכשיו מתחילים מבחינתי...אני מסובבת...הוא מרחיק את הנייד ....אני עושה לו "צו צו צו" (נו נו נו עם  הלשון) פלרטטני ומנענעת את ראשי לשלילה בעדינות...אני לא כועסת...אבל ברורה מאוד שלא יהיו הנחות בנושא. הוא מחזיר את הנייד לאוזן נבוך....(הוא היה ממש נבוך- זה הפתיעה אותי למען האמת. זה הביך אותך? אתה על הריצפה של בחורה זרה שלפני רגע מצצת לה את כפות הרגלים) טוב, מה איכפת לי למה- העיקר שזה היה נחמד.

אני מתכופפת קדימה ומצמידה את הפה שלי לפיטמה שלו ואני נוגסת... בעדינות. ..בינתיים... עם הקצה של הלשון נוגעת בכדור הפיטמה, הנשימות שלו קטועות ולא סדירות, והבטן שלו זזה בצורה מטרידה. אני מחזקת את האחיזה...הוא מכווץ כולו....אני מרימה מבט מחוייך....החרא הזיז את הנייד מהראש שוב....הפקיר את בטי! הוא מביט בי המום עם בטי ביד- רחוקה, לבד, ועיניו מבולבלות. אני נותנת לו מבט מחנך הפעם גם מאיים ויותר רציני. הוא מחזיר את הנייד ומנסה להעביר לי מסר עם העיניים...המסר ברור- קשה לו, הוא מפחד להשמיע קול...אני מחייכת אליו בשובבות כאילו לא הבנתי ביכלל את המסר.

חוזרת לפיטמות...אני תופסת את שתיהן וצובטת חזק..לא מורידה ממנו את העיניים...לא יכולה לתאר את המצב שלו...כואב לו עכשיו באמת והוא לא יכול לעשות כלום...להשמיע כלום. אני מרפה...חוזרת עם הפה ומנשקת , מוציאה את קצה הלשון ומעלימה את הכאב של האצבעות במגע המפנק של שפתי.

אני יורדת ממנו, ומסמנת לו לעמוד, הוא נעמד ואני מורידה ממנו את הג'ינס -איזה בוקסר מאכזב...ציורים של שפתיים... נו באמת אנחנו בני 8?

אבל מה שיש מתחת לבוקסר לא מאכזב ביכלל....למעשה מהמם...הייתי בטוחה שיהיה לו מכוער או קטן. אני מסמנת לו לשבת על הספא, הוא מנסה להוריד את הג'ינס ומסתבך עם הנעליים. זה היה משעשע למען האמת. לקחתי את בטי קצת ותיחזקתי אותה בזמן שהוא בצורה מאוד לא חיננית הוריד את הנעליים והבגדים. הוא הוריד גם את החולצה למרות שלא ביקשתי אבל לא הפריע לי אז החלקתי את זה.

סימנתי לו לשבת על הספה. החזרתי לו את בטי... האמת שלא הדגשתי מספיק כמה הזין שלו מצא חן בעיני. גם הצבע, גם הגודל והצורה וגם כמה שהוא עמד לכבודי...הוא היה תפארת השפיץ הגברי. רק על זה מגיע לו מכות כי זה  ברור שהוא מודע לזה שיש לו זין יפה וזה מעצבן, אבל נכון, מה אני יעשה. את זה אני לא יכולה לקחת ממנו (עדיין).

אני מורידה את החולצה שלי ונשארת עם חזייה שחורה. אני מורידה אותה ומראה לו את היפות שלי. הוא מחייך בנבוכות (הזוי הבחור) ההתרגשות שלו מרגשת אותי. אני מתיישבת אליו ומקרבת אליו את החזה....הוא מיד מוריד את היד (את בטי) ומתנפל אליהן בליקוקים ונשיקות?

אני תופסת אותו בצוואר חזק ומרחיקה אותו...מחזירה את היד שלו למקומה(בטי). אני מעבירה את היד מהצוואר שלו ותופסת את הפנים שלו, אני מקווצ'צ'ת את הלחיים ופיו נפתח בצורה עקומה ...מתקרבת ....אני מתחילה בעדינות, מלקקת את השפתיים, הוא כולו פעור, כמו פסל של גוזל מוכן לקבל ממני הכל. כל כך משתדל לשמור על דממה. אני מכניסה את הלשון, ומורידה את היד. אוי אלוהים הוא יודע לנשק- הכוונה הייתה לחרמן אותו למוות אבל הוא פשוט ממתק הבחור הזה. תענוג של חומר. (אגב אני מתכוונת לכתוב פוסט שלם רק על הצורה בה סאבים מנשקים...יש פה קטע...אבל לא עכשיו).

אני תופסת אותו בשיער ומושכת את הראש שלו אחורה, נעמדת על הברכיים ומתאימה את עצמי לתנוחה של הראש שלו...ממש בא לי לזיין אותו אבל לא בשביל זה הבאתי אותו. לא ציפיתי שהוא יהיה כזה טעים.

ניצמדת לתוכנית שלי אני מעבירה את היד שלי בעדינות למרכז גופי, אין לו מושג.... כולו בתוך הנשיקות הפסיכיות שהולכות בנינו...הכל מתרחש בכזו דממה שזו חוויה שמעולם לא הייתה לי....תשוקה בדממה -מחרמן אש.

ואז....אני מחליקה את ידי למטה לגופו החסר עונים הנמצא בין רגלי ותופסת לו את הביציים בכוח...ממש בכוח!  הוא פולט מגופו צליל שבחיים לא שמעתי. ענקה חסרת עונים, מופתעת, לא נשלטת הכי אוטנטית שיש. עיניו פעורות לחלוטין...הוא מביט בפחד וזעזוע! אני לוקחת את הנייד ממנו בכעס ובוז ויורדת ממנו. מדברת עם בטי ומנסה "כביכול" להסביר את הרעש. אני מצביאה על הבגדים ומסמנת לו להתלבש. עם הגב אליו, אני מדברת עם בטי...הוא לבוש, עומד שם נבוך. אני ניגשת לדלת בלי להסתכל אליו בכלל ופותחת אותה. הוא רוצה להגיד משהו....אני דוחפת אותו החוצה סוגרת את הדלת ונועלת.

אבל הסיפר לא נגמר שם מבחינתי...הסיפור ייגמר ייסגר וייחטם עם סיום הפוסט הזה.

יש משהו שלא אמרתי לכם על בטי, היא חברה שלי מהאתר. החברה היחידה שלי. היא לא נולדה בטי אגב...נולדה גבר, ועדיין גבר ביום יום. אבל אני חברה רק של בטי של הלילה.

היא היחידה שאני יכולה לדבר איתה על הצד הזה שלי, אין לי את מי לשתף ואם מי לדבר וכל אישה צריכה חברה טובה. בטי היא מותק...היא רצתה בהתחלה להיות נשלט שלי...אבל אני רוצה את בטי בלבד. אני מאמינה שבטי היא אישה לכל דבר, פרט לעניין שהיא גבר. מעולם לא נפגשנו אבל ברור לי שהיא יותר אישה ממני- נשבעת...העדינות שלה, הפגיעות שלה. הוא שמע אותה מדברת בטלפון חצי שעה ולא שם לב שזה גבר.

היא  כל כך עדינה בהכל. וה"נשלט הזה" עבר את גבול הטעם הטוב איתה. דיבר איתה פה באתר, ביקש עוד ועוד תמונות, ואז התייחס אליה כמו חרא.  ניסה לחצות גבול -גבול שהוא הבסיס של האתר הזה. הוא לא נשלט באמת, סתם חרמן שנהנה מקינקי. גם לנו יש תמונות חמודי...

  אתה ממש לא מפחיד אותה ובטח לא אותי.

אני בטוחה שאתה מבין שיצאת בזול...אפילו בחוויה מגניבה של פעם בחיים. אתה  תבחר לסגת עכשיו, כי זה יהיה חכם ונבון.

כלב טוב.

************************

כמובן שהסיפור הזה לא אמיתי כלל, לא מבוסס על כלום...ופיקציה מוחלטת לחלוטין.

סתם פקה, פקה, פקה נחמד.

 

רק לזכור,

אף אחד לא מתעסק עם החברות של פליאדה.

 

פלי

 

 

לפני 11 שנים. 25 באוגוסט 2012 בשעה 13:35

 

 

יש בי צד שלא בחרתי

יש בי צד שלא הולך

והוא שבעה רק למעלה

שעל פניך הוא דורך

 

לחקור ולשחק בגופך

לחדור ולחטט בנפשך

הכוח על החוויה שלך

החופש להתעלם מרצונך

 

המבט המפוחד שלך

מרטיב לי ומרטיט

הגוף המתמסר שלך

את הכאב שלי מפחית.

 

אבל זה לא הכל יש בי עוד

ההומור החיוך הרגישות  והחיבוק

האם תוכל גם בכל זה לעמוד

או שתברח קטן מעיך מגעיל כמו ג'וק?

 

אולי אני כבר לא רוצה נשלט- אולי אני רוצה 7 גמדים.

 

https://www.youtube.com/watch?v=hFDcoX7s6rE

 

לפני 11 שנים. 25 ביולי 2012 בשעה 11:17


מישהו ראה שמלה צהובה?

מה זה צריך להיות?
אתמול פתאום צהובה
היום פתאום שוב כחולה.
ולמטה...עם כל פשוטי העם.


איזו נפילה...

לפני 11 שנים. 24 ביולי 2012 בשעה 9:57

פתאום אני רואה את פליאדה בשמלה צהובה.

מי היה מאמין שצהוב כל כך הולם אותי!!!!

איזה יפה לי למעלה(זה פחות מפתיע)!!

איזה כיף.

חיוך ענק על פני...וכן, מותר לשולטות לחייך....לכל המפגרים שחושבים שדרוש מבט כועס/זועף תמידי כדי לשלוט.

לפני 11 שנים. 23 ביולי 2012 בשעה 21:55

משעמם לי נורא.

הראשון שיכתוב לי הודעה יזכה לארבעים דקות שלמות מצומת ליבי...

חחח...מעניין מי זה יהיה.

מקווה שיהיה לפחות מעניין.

לפני 11 שנים. 19 ביולי 2012 בשעה 17:36

גן שעשועים נטוש בלילה. אני על הנדנדה כמו שקבענו. לבושה בשימלה ילדותית כמו שאתה אוהב, כמו שאתה כל כך אוהב.

אתה תיגש ותנדנד אותי קצת...ואז ותתן לי בובת ברבי מתנה(בלונדינית). תגיד שראית אותה בחנות וקנית אותה לילדה הכי יפה בעיר. וזו אני כמובן. (אשמח לשלוח תמונה) ותבקש ממני לבוא לחפש איתך את הכלב שלך סנופי שהלך לאיבוד.

אני אגיד לך שאסור לי לדבר אם זרים. אז אתה תציג את עצמך בשימך האמיתי...(מה שלא תעשה עד אותו רגע שניפגש). אני אלך איתך יד ביד(במיוחד שנחצה כבישים) ובאמת ננסה למצוא את סנופי. ונטייל ביחד בתל אביב. נטייל ליד הים וגם נשאל אנשים אם ראו כלב לבן קטן אם נקודות חומות.( זה חשוב לי לשאול אותם באמת...לא יודעת למה.)

אחר כך אתה תציע לקנות לי גלידה...אתה תרשה לי לבחור איזה טעמים שארצה וכמה שארצה.

ואז, אני אבין פתאום שאני לא יודעת איפה אני, איבדתי את חוש הכיוון ואני לא יודעת איך לחזור הביתה- אני אלחץ ואפחד...יכול להיות שאבכה.

אתה תתיישב אל ספסל ותגיד לי לבוא לשבת על הירך שלך כי אתה רוצה לגלות לי סוד!
אני אתיישב ואתה תקרב את הפה שלך אל האוזן שלי ותלחש:
"אני אבא שלך" (טם!!! טם!!!! טם!!!!!!!).

מסתבר שאמא שיקרה לי שאמרה שהוא עזב.. אני אתרגש, ואחבק אותך...ואספר שתמיד ידעתי שאתה תחזור ולעולם לא היית נוטש אותי כי אני יודעת שאתה אוהב אותי.

אתה תגיד שאתה מאוד אוהב אותי, וכל הזמן שמרת עלי ואתה יודע כמה אני תלמידה טובה וחכמה. אני אספר לך על בית ספר ועל הציונים שלי ועל ילדות שאני שונאת וילד אחד שאני אוהבת.

אתה תיקח אותי אליך הביתה, תגיד שזה בסדר- כי אתה אבא שלי, ואתה אוהב אותי, ואתה רוצה לשמור עלי ולפנק אותי.

אצלך בבית, אתה תכין לי ארוחת ערב- פנקייקים בצורות- איזה צורות שאבקש -אתה תעשה לי. אתה גם תכין לי שוקו קר עם מרשמלו וקש.

אז אתה תגיד לי שחייבים להתקלח לפני שהולכים לישון ותתחיל למלא את האמבטיה (חשוב שיהיה ברווזון גומי) אתה תפרום את הצמות שלי ותתחיל להוריד לי את הבגדים.
אני יעמוד שם ערומה, אתה תבדוק שהמים לא חמים מידי ותגיד לי להיכנס.

אתה תקלח אותי. בכל המקומות שחשוב לקלח. תחפוף לי את השיער ונעשה צורות מצחיקות בשיער שלי עם הקצף של השמפו.

ואז אתה תגיד שגם אבא מלוכלך וצריך להתקלח-ותוריד את הבגדים שלך.

הזין הקטן והעלוב שלך יצחיק אותי, אני אתקשה שלא לעשות פיפי באמבטיה מרוב צחוק. הוא כל כך קטן וגם כל כך מכוער, ופתאום זה ברור למה אתה צריך ילדה קטנה...אחרת לא תרגיש כלום.

אתה תבקש ממני לא לצחוק, ומאיים עלי שאקבל מכות בטוסיק, אבל אני לא מפחדת, אני לא ילדה קטנה כמו שאתה אוהב, יה חתיכת חרא- אני אישה.

אני נעמדת ותופסת אותך בביצים, אני יותר גבוהה ממך, הייתי כל הזמן אבל הדחקנו את זה בשביל המשחק המגעיל שלך (אני כל הזמן זכרתי) . אתה מבין פתאום שעומדת מולך אישה...לא ילדה...ואתה כמובן תשתין על עצמך מרוב פחד....שהרי אין דבר המפחיד אותך יותר מנשים.

אתה בוכה מתחנן שאני אחזור להיות ילדה קטנה, ילדה טובה של אבא, מתחנן שאפסיק, אני יורקת לך ישר לפרצוף ובועטת אותך למטה.

ואז אני אגיד: אתה לא אבא שלי אתה הזונה שלי!

דוחפת את הראש שלך לאמבטיה ומחכה עד שנייה אחת לפני שיהיה מאוחר מידי כדי להעלות אותך למעלה- לנשום אוויר. משתנק ומופחד, המים שנכנסו לך קנה הנשימה, מכאיבים, אתה מנסה להוציא אותם נזלת ממלאת את הפנים המכוערות שלך.

אני מדליקה סיגריה ופתאום מחליטה שלא בא לי-אז אני מכבה אותה בפופיק שלך...זה מצחיק אותי...הריח...גם נשרפו לך כמה שערות. מהכאב אתה קופץ אחורה ומחליק על הריצפה הרטובה.....יצור מרושל ופתטי.

אתה על הריצפה מושפל, מנשק את כפות רגלי מתחנן שלא אפגע בך ויודע שאין טעם לנסות להילחם בי כי אתה כל כך חלש וכל כך עלוב. וכל שאתה מסוגל להתמודד איתו זה ילדות קטנות..מה הסיכוי שלך מול אישה?

אין שום צורך לקשור אותך, אין לך אומץ לנסות אפילו לברוח...אני מסמנת לך עם האצבע להסתובב...חיוך מקסים מרוח על פני היפות...אתה מתחנן שלא...בוכה...מבקש שאלך שאצא מדירתך...אין סיכוי!
מסמנת לך עם האצבע פעם שנייה ואחרונה להסתובב..אתה יודע שלהיות עם הגב אלי לא יכול לבשר טובות. אבל במבט מושפל אתה עושה את זה...מסתכל אחורה כאילו מנסה לשמור...כאילו שיש לך מה לעשות בדבר מה שהולך לקרות.

אני מחדירה יד של בובת הברבי לתחת המסריח שלך...אתה מתחנן שאפסיק שכואב לך... אני מחדירה את הרגל של הברבי...אתה צורח...הזין הקטן שלך התכווץ אפילו עוד יותר...נראה כאילו אתה משהו בין תינוק לתינוקת...אני מכניסה את כל הברבי לתחת שלך- בכוח! ואז דוחפת לך אותה לפה שלך שתלקק את הצואה של עצמך. שתטעם כמה שאתה מגעיל. ואז דוחפת אותה שוב לתחת שלך ומשאירה אותה שם.
אתה מרגיש את כפות רגליה של הברבי עמוק בתוך הגוף שלך והראש שלה מציץ מחור התחת שלך ...לא רק אתה גם הברבי לא נראית מרוצה מהמצב הזה...והיא נעלמת לה לאט לאט פנימה מההתכוצויות של הפחד שלך.
ואני כל כל מצטערת שלא צילמתי את זה...אבל למה לא בעצם? אני דורשת ממך להוציא אותה ולדחוף אותה שוב פנימה לעצמך...הפעם אני מצלמת ומראה לך איך היא נעלמת לך בעכוז. אני נקרעת מצחוק ונורא מתלהבת אבל נראה שאתה פחות.

אני מלבישה אותך בטוטו ורוד שמצאתי בארון הפדופילי שלך, ודורשת שתרקוד מולי- בחינניות. למרות שיש לך בובה בתחת אתה נורא מנסה לרצות אותי- יודע כמה יכאב לך אם לא.

אני עוברת לשלב הבא- אני מוציאה מהארון שלך את כל הצעצועים שיש לך לילדות שאתה משדל לבוא אליך הביתה ומדביקה אותם אם סופר גלו לגוף שלך. אני מוצאת נצנצים ופייטים ומקשטת את הבולבולון שלך.

כל הזמן הזה אתה מפרגן לי, כמה שאני ילדה יצירתית, כמה שאני מוכשרת. מבטיח שתשמור אותם שם כי זו יצירת אומנות אמיתית! אני מוצאת שם גם צבעים, אני מציירת אליך, כותבת בגדול ובאותיות דפוס – אני פדופיל מנוול! אתה אומר לי שאני מציירת יפה ואיזה ילדה חכמה אני שאני יודעת מה זה פדופיל איך לכתוב את זה ואיך להתמודד איתו יפה יפה.

זהו בינתיים...אני צריכה לעבוד על הפרטים הקטנים...

נראה לך שתרצה להיפגש?
יכול להיות ממש כיף, נכון אבא'לה?

באהבה ילדה חמודה שלך
פליאדה

(מקווה שזה יעזור לך להפסיק לפנטז על ילדות-אני יודעת שזה לא
ובעיקר מקווה- שאין לך כאלו. )


***************************************************************
כך כתבתי לכבוד שלושה הצעות שקיבלתי לשחק אבא וילדה.
https://www.youtube.com/watch?v=rY0WxgSXdEE

לפני 11 שנים. 18 ביולי 2012 בשעה 20:35

הא!

מצאתי פריצה בגדר!

אחרי פגיעה חמורה בחופש הביטוי שלי, שהתחילה בעינויים של השהיות בכתיבת הודעות, חסימה אכזרית של הצ'אט תוך הבטחה שתוך ימים ספורים ייפתח .מה זה ימים ספורים? כמה זה ספורים...אי אפשר לספור ימים ספורים אז הם לא ספורים.

חסימה מכתיבת הודעות בפורם של שאלות להנהלה כמו למשל כמה זה ימים ספורים? שגם אמורה להיפתח תוך ימים ספורים...

מצאתי דרך- הבלוג פתוח.

אז יש לי בלוג.

מעולם לא היה לי אחד אז זה נחמד.

מה שבטוח....יש לי בלוג ואל תנסו בכלל לעצור אותי עכשיו.

let the fun begin


"אַךְ אִם חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ הִסְתַּכֵּן וְהַפְלֵג עֲלֵי מַיִם, -
אָז כַּאֲשֶׁר מֵאוֹן-כְּסִיל הַפְּלֵיָאדוֹת תִּטֵּינָה-תִּבְרַחְנָה
וְאֱלֵי-יָם הֶעָטוּף עֲרָפֶל הֵן תִּפֹּלְנָה-תִּשְׁקַענָה,
אַף סְעָרוֹת וְרוּחוֹת מִכָּל הַמִּינִים תִּתְחוֹלֵלְנָה,
אֶל סְפִינוֹתֶיךָ אֲזַי בְּתוֹךְ יָם אֲפֵל-צֶבַע תַּחְזִיקָה,
אֶפֶס זָכְרָה אַדְמָתְךָ לְעָבְדָהּ כּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ.


אגב, כל הודאות הביקורת והעצבים מוזמנות בהחלט להיכתב כאן כתגובות אם תחשוק נפשכם....מתה עליהן....וחבל שרק אני נהנית.

אה- והולכות להיות הרבה טעויות כתיב...אבל אם אני עושה אותן הן לא טעויות- זה פשוט אומר שמהיום כך יש לכתוב את המילה.

אבל שוב הרגישו חופשי להתמרמר בפומבי אם זה מה שכואב לכם בחיים.

נשיקה עסיסית לכולם.