הנה נגמרו הבחירות. עוד לא ברור מה יצא, אבל אם אתה מודאג עמוקות לגבי המצב, התבשר נא שהפסדת.
מנוס מחופש, הדפקט האבולוציוני הזה שמלווה אותנו מן הרחם, שלח אותנו פעם לסגוד לאלים ולנציגיהם המפוקפקים עלי אדמות,
להתבטל בפניהם, להטיל עליהם את כל האחריות על קבלת החלטות וניהול חיינו. היום היצר הזה שולח אותנו להתנהל על ידי המדינה.
במקום לשאול אם אלוהים מרשה אתה שואל האם היו שישים ואחד חוליגנים שהצביעו לאסור את זה.
במקום לבכות בכנסייה אתה צועק בכיכר. במקום לשלם בתא הוידויים אתה משלם למס הכנסה. במקום לתקוע פתק בכותל אתה תוחב אותו לקלפי.
אתה אפס. פיון קטן בצבא האימפריה. פועל בקן הנמלים. עוד שלב לדרוך עליו, בסולם שמעלה למעלה את כל האנשים שלא מצייתים לחוקים האלה.
והגרוע מכל - אתה עושה זאת מבחירה.
הלכת, צעקת שכן זה ולא ההוא, הרמת שלטים, שכנעת אנשים. ואולי אפילו עשית שינוי. אתה גאה בעצמך?
אתה באמת ובתמים מרגיש גיבור כשאתה אומר "מחליפים את השלטון"? תקשיב איך אתה נשמע. אתה מחליף אדון אחד באדון אחר.
במו ידיך אתה נותן לו את המפתחות. ואחרי זה עוד מרגיש חזק.
ראה כמה אתה תלוי בו. לו רק יכולת לראות את עצמך מהצד, היית יורק לעצמך בפנים. אתה יוצא להפגין שיתן לך, שיממן לך,
שיאסור עליך דברים מזיקים, יגייס אותך, שיבזבז את הכסף שלך פה ולא שם.
וכשמישהו מהמערכת קצת נהנה ממנעמי השלטון, אתה כועס. כמה שאתה כועס.
שתוק, אידיוט. זה כל כך מגיע לך.
אתה באמת רוצה להיות נשלט בחיים האמיתיים? באמת היית נותן לאדם אקראי ברחוב לתת לך הוראות? לקחת מעשר מהארנק שלך?
לבקש ממך דו"חות על מעשיך? להוכיח שאתה הגון וראוי? לערוך עליך חיפוש, למקרה שאתה נושא עליך חומרים שיזיקו לך?
אלוהים אדירים. האנושות היא כזו חרפה.
אז הצבעת. יופי. בשעה טובה. אני מקווה שקיבלת אדון לרוחך.
אבל אם בכל זאת נשארה בך עוד טיפת כבוד עצמי, שמץ של שפיות, בבקשה אל תחכה שהוא יפתור את בעיותיך.
קרא כל יום מאמר בתחום עיסוקך, ושיפרת את מצבך הכלכלי.
הזמן אויב להתארח, וקידמת את השלום.
דבר עם מישהו שאינך מסכים איתו.
עזור למישהו שזקוק לך.
זום דברים שיעזרו לך או לאחרים.
עשה ספורט. אכול בריא.
עקוב אחר הוצאותיך.
קרא ספר. דבר בשפה רהוטה יותר.
התנסה בסמים.
עבוד בשחור. אפילו שעה בשבוע.
לא היית כזה אפס כשהיית בן ארבע.
הזכר בכל החלומות שלך, ותכנן מסלול מחדש. זוז.