מחקר עומק על נשים נשואות בכלוב הניב תוצאות מרתקות שמעלות דילמה בפני גברים רווקים.
קבוצות הבדיקה חולקו לשתי קפסולות נפרדות מחשש לזיהום.
הראשונה - נשואים/ בזוגיות בדסמית
השנייה - נשואים שהאישה מחוברת לעולם השליטה והגבר לא מעוניין, על סף משתף פעולה לפרקים.
תצפיות הניבו בקפסולה הראשונה שההגדרה של גברים היא זין!
כל התייחסות לזוגית עוברת דרך הזין - "הוא הכניס לי את כל האורך עד שנחנקתי", "רק הוא גומר 3 פעמים ומוכן ישר לפעם הרביעית", עובי כזה בחיים לא היה לי (זה סאבטקסט לפאק קיבלתי זין קטן בוא ננסה מימדים אחרים), "הוא פילח אותי .... ". וסביב זה זורקים כמה מילים, ואם ניתן תמונה של תחת אדום על 4 שיסגור את הפלומבה שאנחנו עוסקים בדבר האמיתי.
אין לגברים שם שום משמעות אמיתית חשובה מלבד היותם זין מתפקד. כל המסביב זה כמו ירקות בעל האש, נחמד כשיש אבל לא בשביל זה באנו.
בקפסולה השניה נצפו יפי הבלורית והטוהר.
כולם מושלמים עם פאקים קטנטנים סטיל צלקת קולית של אל פאצינו בצעירותו .
"בחיים לא הייתי מחליפה אותו" , "יש בו הכל זו אני המשוגעת" , "הוא מכיל אותי אוהב אותי הלוואי והייתי מסוגלת להיות כמוהו", "הוא תמיד יציב עם הרגליים על הקרקע זו אני שאבודה".
לרוב זה מגיע בסיפא של פוסט מתסכל של "אם הוא רק היה זורק אותי עכשיו על המיטה מזיין לי את הצורה כמו שור טיבטי ויורק עלי איזה מוחטה".
עכשיו, עומד רווק בפיתחה של דילמת חייו - האם להפוך לזין "מאושר מינית" (לפחות בכתובים) אבל מרגרינה פרווה בכל שאר חייו ואישיותו (מבחינת זוגתו).
או להיות מוצלח, שיכתבו עליו סופרלטיבים שהמתים היו חולמים שיגידו עליהם, אבל לזין מיסיונרית עם נגיעות דוגי בימי שיא כל חייך (למרות שגם על זה תקבל מחמאות מאשתך שלא חסר לה כלום).
חכמולוגים יגידו שיש את הדרך השלישית אבל שם נמצאים אביגדור קהלני ועמנואל זיסמן אנחנו לא שופטים כל אחד ואהבות שלו אבל זה כבר נכנס למחקר של - זוגיות בצל הביזאר או ביזאר שהוא זוגיות שעדיין בעיצומו.
