סלקציה היא מילה נוראית היא מסמלת את הטיהור שעשו הנאצים ליהודים "שלא יכלו לעבוד", סלקציה היא הדרך של אשכנזים להרחיק מזרחים ממועדונים שלא יראו איך הם באמת רוקדים. וישנן עוד דוגמאות רבות ומרובות למה סלקציה היא דבר שלילי.
ועדין איך יכול להיות שלמרות העבר וכל הרע שסלקציה מביאה יותר ויותר אנחנו מגעים למקום שאנחנו מתגעגעים אליה?
אם יש דבר שנוי במחלוקת בעולם השליטה זה ביזאר אם עסקי הזהב עדין משגשגים כראוי למחירי הזהב החלקים האחרים תמיד היו שמורים למעטי מעטים, לרוב לא ראינו לא שמענו רוב הסיכוי שהם גם לרוב לא קוראים.
ואיך אנחנו יודעים שהם לא קראו? לוגיקה פשוטה. רק אנשים שהתאפקו כל כך הרבה יכולים להכות אותנו בפרץ שילשול אין סופי יומם וליל.
הבלוגים הפכו למקום שאם רצונך לקרוא משהו אין דרך מלבד להתפלש בחרא שנכתב 20 פעם ביום על ידי החכמים התורנים.
אנשים שכותבים 10 פעמים ביום (יום חלש) זה במובן מסוים התחתית של התחתית.
כן, אנחנו יודעים שחלקם מנסים למכור חוכמה אין סופית, ציניות, וכשזה לא עובד אז דוחפים איזה תמונה או גיפ מטופש רק להישאר על המסך.
וכן אתם מגיבים ומגיבות יקרים/יקרות אתם לא טובים יותר כי מי שמתפלש בחרא מריח כמו חרא.
אז אם תשאלו אותי אם יש אנשים מסוכנים באמת הם אלו שיש להם עודף זמן.
כן גם במידה והם "אנשי עסקים" שמצליחים בין חתימת הסכם שלום לחוזה על מליארדים לכתוב ולהגיב 100 פעם ביום כל שנותר לקוות שתוחזר הסלקציה והמקום הזה יחזור להיות סתם בלתי נסבל.
ואם הסלקציה קשה לכם ניתן לפחות לקוות שנקבל כפתור שיאפשר לנו למגר אנשים מרשימת הבלוגים לקריאה ואז אולי נקבל אופציה גם לקרוא אנשים אחרים מבלי להיתקל באותם דמויות מלאות כלום ושום דבר כל פעם מחדש שנכנסים.
אז אל תתבישו - הגידו כן לכפתור בלוגים לא מומלצים כפתור הגאולה שיעזור לנו לשרוד עד שתגיע הסלקציה.
ואם כפתורים הם ענין יקר אפשר פשוט לקוות שאתר הכלוב ידע לספור עד 2 אפשרויות פרסום ביום ומי שממש יש לו יותר משני דברים להגיד כל יום שילך לפסיכולוג.
בפרק הבא נלמד על חשיבות הדיקטטורה ביצירת איזונים בעולם.
