סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואני.

לא נעה היכן שהרוח נושבת
לפני 5 שנים. 27 באפריל 2019 בשעה 6:18

אנחנו צופים בז'קלין דה פרה פעם לא הייתי מסוגלת לשמוע אותה עושה את אלגר כשיש אור או עם בגדים ועיניים יבשות, יש משהו באשה שמנגנת על צ'לו שמשאיר אותי להתנדנד בקו התפר הזה. אמש כשצפינו בזה בפעם המי יודע כמה זה גירה אותי, משהו בעוצמה שהיא הקרינה אפילו הרטיב לי את התחתונים, זה סיחרחר אותי ולגמתי מהיין כדי להתייצב קצת, ושתקתי, אני שונאת שתיקות בעיקר את שלי.  אחר כך לקחתי מברשת ושיפשפתי את השיניים עשרות פעמיים, העברתי חוט דנטאלי בין הרווחים, ירד לי דם ומצצתי אותו בין השיניים חשתי את טעמו המלוח על הנקבוביות שבמרכז הלשון. כשחזרתי למיטה ז'קלין דה פרה כבר לא הושמעה, הוא ליפף את שפתיו סביב הפיטמה שלי והשאיר לי סימן כחול, הוא אמר שאני אוהבת את זה ככה, והמשיך לנגן שוב את ג'קלין דה פרה בפול ווליום.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י