שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבפנים...

משהו לחלוק אותו
לפני 11 שנים. 5 בינואר 2013 בשעה 23:31

הייתי נשלטת, הייתי מלכה

הייתי אחרת, זהה ושונה

הרגשתי מושפלת, הרגשתי גאה

גרמתי כאב, חרדה, הנאה

 

עברתי עינוי וחוויתי תשוקה

הכרתי כניעה, ענוה מתוקה

הפגנתי חוזקה, עצמאות ועוצמה

ראיתי כבוד, הונאה ובגידה

 

נחתכתי, פצעתי, ירקתי, ספגתי

סבלתי, בכיתי, צחקתי, אהבתי

קשרתי, נקשרתי, הוכיתי, ענקתי

קרעתי, הופשטתי, ונאנקתי

 

אולצתי, חשקתי, ריסנתי, גורשתי

בניתי, נשברתי, הקשבתי, שכחתי

צעקתי, השתקתי, בצער התייסרתי

פחדתי כך, ללא תנאי התמסרתי...

 

הייתי מלכה והייתי נשלטת

הייתי קורבן והייתי שופטת

קנבס הייתי, הייתי אומן

חומר, דימוי, ניצחון וחורבן

 

עשיתי, ניסיתי, עברתי, חוויתי

אך דרך הזאת שלוותי לא ראיתי

כל מה שרכשתי, כל מה שהצעתי

חשוב לי מכל – את עצמי - לא מצאתי...

לא קיים​(לא בעסק) - מאוד אהבתי את כותבת יפה תודה לך
לפני 11 שנים
Cafe​(שולט) - אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, לְכָה-נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב; וְהִנֵּה גַם-הוּא, הָבֶל. ב לִשְׂחוֹק, אָמַרְתִּי מְהוֹלָל; וּלְשִׂמְחָה, מַה-זֹּה עֹשָׂה. ג תַּרְתִּי בְלִבִּי, לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת-בְּשָׂרִי; וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה, וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת--עַד אֲשֶׁר-אֶרְאֶה אֵי-זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם, מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם. ד הִגְדַּלְתִּי, מַעֲשָׂי: בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ה עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי. ו עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם. ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב, וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת; עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם--שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. ט וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי, מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם; אַף חָכְמָתִי, עָמְדָה לִּי. י וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם: לֹא-מָנַעְתִּי אֶת-לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה, כִּי-לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל-עֲמָלִי, וְזֶה-הָיָה חֶלְקִי, מִכָּל-עֲמָלִי. יא וּפָנִיתִי אֲנִי, בְּכָל-מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי, וּבֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. יב וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה, וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת: כִּי מֶה הָאָדָם, שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, אֵת אֲשֶׁר-כְּבָר, עָשׂוּהוּ.
לפני 11 שנים
klint79​(שולט) - חוויה צרופה לקרוא את אשר את כותבת.
לפני 11 שנים
פלינט​(שולט) - לפעמים מה שמחפשים נמצא ממש אבל ממש מתחת לפנס הקרוב ביותר
אנחנו רק בוחרים לא להביט לשם
בייחוד אם זה נוגע בעצמי שלנו
כי שם הכי מפחיד לניות
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י