לבד זה אולי יותר בטוח, ופחות פגיע.
לבד זה כמו סוג של סתיו. הכל אפרורי. אמנם אין סכנה לסערות מפחידות, לקור וצינה מקפיאה וחודרת עצמות. אבל גם אין פריחה של אביב, ים של קיץ וליבלוב של הלב.
לבד זה לא להרגיש ולא להתרגש. לא להסתכן בלשבור את הלב אבל גם לנטרל את הסיכוי להרגיש אותו.
חופשי זה אולי לגמרי לבד אבל מי באמת רוצה להיות כלוא בחופש כזה.