שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבפנים...

משהו לחלוק אותו
לפני 11 שנים. 1 בפברואר 2013 בשעה 23:06

מנשמתי יוצאים שדים,

ארון שלי מלא שלדים

ובראי אין השתקפות.

פגיע וחלש גופי,

לא מרוכזת מחשבתי

ונעלמה זהות.

 

היכן הלכתי לאיבוד?

כיצד פניתי לבדידות?

מדוע מרורה?

היתה זו החלטה שלי?

האם באמת זה גורלי?

יש בידיי בחירה?

 

אם הבחירה לא על ידך,

אחר יבחר אז במקומך,

קטונת במצוי...

לא מאשרת אנוכי

חופשית וחזקה רוחי,

הגיע זמן שינוי...

לא קיים​(לא בעסק) - גם אני הגעתי לאותה מסקנה לאחרונה ממש המון בהצלחה
לפני 11 שנים
פלינט​(שולט) - השף שלימד אותי לבשל אמר לי פעם משהו על שינוי

אתה תמיד יודע מה יש לך...
זה ידוע, בטוח, שיגרתי, משעמם
אתה לעולם לא תדע מה יהיה לך...
זה חדש, מסוכן, מאתגר, מרגש

השאלה היחידה היא ... האם יש לך את האומץ לגלות?
לפני 11 שנים
Gesstiya - עכשיו - כן.
זה נורא פשוט. אין לי ברירה אחרת. איני יכולה להמשיך ככה.
אני חייבת את זה לעצמי.
ות'אמת, זה מאוד מפחיד.
ומרגש יחד.
וזה משמח אותי.
זה שחרר.
לפני 11 שנים
הוא​(שולט) - טיפול מקצועי של שנה עדיף על פני בדסמ
לפני 11 שנים
Gesstiya - אכן, זה בדיוק מה שאני עושה.
ובאמת לא מדובר בבדס"מ, לא לזה היתה הכוונה.
אני פשוט אוהבת את הבלוג שלי כאן, זה משהו אישי שלי, עולם שלי שמאחורי הצללים. לכן אני כותבת על כל מיני דברים דווקא פה.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י