לפני 11 שנים. 16 בפברואר 2013 בשעה 4:13
העצב – חלק הוא מהחיים
אין צורך ואסור לפחוד ממנו
הוא כמו שמחה, או אושר, או כאב
מגיע, מתקיים ואז איננו.
גם הדמעות, ישנן רבות כל כך;
דמעות של צחוק, של כעס, של אשמה,
הן חלק מההוויה שלנו
מטהרות את עומק הנשמה.
געגועים – קריאה מן העבר
ואין בכך להצטער על הרגשה
זה אך ורק מצב נפשי של האדם
באוילות לחיות איתו בהכחשה.
ובאשר לחרטות – אף הן,
חלק בלתי נפרד מהקיום
אותם צריך לדעת רק לשחרר
ולהבין, שהן בעצם, כלום.