לפני 11 שנים. 20 במרץ 2013 בשעה 21:57
ימים חולפים כמו חול זורם מאצבעות
כעת הנני מבינה היכן טעות
שנינו שותקים ומבטים בעין מראות
אני עוצרת ונקלטת למהות
זה נגד רצוני אך אין ברירה
חזק ממני הדבר ואין מקלט
נכנעת לשבי המחריד של הבנה
נשברת לרסיסים ומעלה דגל לבן
הנך חשוב לי בחיי מאוד
לכן עכשיו אני חייבת לעזוב
הנך יקר לי בחיי מכל
לכן נותנת את החופש ומעוף
מה שעשינו אז אחד למען השני
לא יסולא בפז ורב משמעות
לעולמים אזכור אותך בנשמתי
אך לא אשלה גם את חיי במציאות
לפיכך משחררת הנני אותך
לא מתכוונת לשנות כלום בהבט
לפיכך משחררת הנני אותך
בכדי אותך לחלוטין לא לאבד