לפני 11 שנים. 30 במרץ 2013 בשעה 21:37
כדימוי מצוייר בחודים
בקווים ישרים, עדינים
על הקנבס של הקיר הלבן
מתוה של דמותו הגבוה
הוא עמד בפתח של חדר
נשען בכתפו על הדלת
זקוף, מחייך ושותק
כל כך אצילי ושליו
שערו הארוך השחור
אסוף בפשטות מאחור
ומבט מבעד הריסים
מכשף כמו שרביט הקסמים
נעצרה לדקה נשימה
מצמצתי בחוסר ברירה
וחזיון הקצר נעלם
כמירז׳ התפוגג לו ותם
