לפני 10 שנים. 5 בפברואר 2014 בשעה 20:29
בחיים אין קיצורי דרך...
האמנם?
האם אנחנו תמיד עוברים כביש במעבר חציה?
היום יש אין ספור אפשרויות לעשות דברים בטלפון ואינטרנט.
אבל ברור לכולנו שאי אפשר להתקבל לעבודה חדשה ללא רעיון אישי. אי אפשר לבשר להורים על החלטה לעבור לגור בחו״ל או להתגייס לקרבי בסטטוס בפייסבוק. אי אפשר לסיים מערכת יחסים בשליחת מייל או אפילו שיחת טלפון...
צריך לאזור אומץ ולהסתכל לבן אדם בעיניים. להגיד לו את הדברים. להתכונן למצב שהוא עלול לא להבין אותי, להתעצבן עליי או להתאכזב ממני.
ועדיין, אפילו שאני יודעת שאני אפגע במישהו, אגרום לו לסבל או כאב, אני חייבת לקחת על עצמי את האחריות ולהתמודד עם זה. לא להתחבא מאחורי אפשרויות מילוט. בלי רחמים עצמיים. בלי להצטדק. בלי קיצורי דרך...